סיכון מוגבר למחלת אוסטאופורוזיס ושברים בעצמות בקרב חולי אסטמה במטופלת בסטרואידים דרך הפה ו/או בשאיפה - קובי עזרא. להלן שני מחקרי בקרת מקרים מבוססי אוכלוסייה.
סטרואידים בשאיפה (ICS) וסטרואידים אוראלים בבליעה כלומר כדורים (OCS) נמצאים בשימוש נרחב לטיפול במחלת האסטמה. עם זאת, הסיכון לאוסטיאופורוזיס ושברים בעצמות (FF) עקב סטרואידים באסטמה אינו מבוסס היטב.
שיטות ערכו שני מחקרי בקרה מקוננים תוך שימוש בנתונים מקושרים ממאגרי הנתונים של מחקר קליני (Clinical Practice Research Datalink) וסטטיסטיקה של פרקי בית חולים (HES). באמצעות קבוצה של חולי אסתמה, זיהו בנפרד מטופלים עם אוסטאופורוזיס או שברים בעצמות ובקרת התאמה בין מגדר, גיל ותרגול.
נעשה שימוש ברגרסיה לוגיסטית מותנית לקביעת הקשר בין חשיפה לסטרואידים בשאיפה ואוראלים בבליעה, לבין הסיכון לאוסטאופורוזיס או שברים בעצמות. חושבה גם השכיחות של חולים שקיבלו לפחות ביספוספונט אחד.
התוצאות היה קשר בין המינון לתגובה בין המינון המצטבר לבין מספר המרשמים לאוראלים בבליעה / סטרואידים בשאיפה בשנה הקודמת, לבין הסיכון לאוסטאופורוזיס או שברים בעצמות. לאחר התאמה, אנשים שקיבלו יותר מרשמים לסטרואידים אוראלים בבליעה (≥9 לעומת 0) היו בסיכון של 4.50 (95% CI 3.21 עד 6.11) ו- 2.16 (95% CI 1.56-3.32) בסיכון לאוסטאופורוזיס ושברים בעצמות בהתאמה.
לסטרואידים בשאיפה (≥11 לעומת 0) ה- ORs היו 1.60 (95% CI 1.22 עד 2.10) ו- 1.31 (95% CI 1.02 עד 1.68). למינון המצטבר הייתה השפעה דומה, כאשר אלו שקיבלו יותר אוראלים בבליעה או סטרואידים בשאיפה היו בסיכון גדול יותר.
השכיחות של חולים שלקחו ≥9 סטרואידים אוראלים בבליעה ולפחות מרשם ביספוספונט אחד הייתה רק 50.6% ו- 48.4% לאוסטאופורוזיס ושברים בעצמות בהתאמה.
מסקנות הממצאים מראים כי חשיפה לסטרואידים אוראלים או לסטרואידים בשאיפה מהווה גורם סיכון עצמאי לבריאות העצם בקרב חולי אסתמה.
לכן מומלץ להשתמש בסטרואידים ברמה הנמוכה ביותר האפשרית לשמירה על בקרת האסטמה.
מקור: http://dx.doi.org/10.1136/thoraxjnl-2020-215664
