אסתמה אפשר גם אחרת

התסמינים השכיחים של אסתמה כוללים קשיי נשימה, שיעול, צפצופים, ושימוש שרירי עזר כדי להקל על הנשימה, קצב לב מהיר (עד 120 פעימות לדקה), נחיריים מתרחבים וסימפטומים של מצוקה נשימתית.
התקפות חמורות כוללות תחושה של לחץ בחזה עם ייצור סמיך ועיקש של ריר. המנגנונים, אשר מביאים על התקפות פתע של צפצופים, אינם מובנים במלואם.

אסטמה משפיע על כ- 4% מכלל האוכלוסייה האמריקאית (כ-9 מיליון בני אדם). אסטמה מתרחשת בתדירות הגבוהה ביותר בקרב ילדים ומבוגרים צעירים.

גורמים התרום לאסתמה הם נטייה גנטית, דלקות בדרכי הנשימה ויראלי, סטרס רגשי, שאיפה של אוויר קר, האדים של צבע טרי, עשן סיגריות, כימיקלים, חומרים מגרים הנישאים באוויר. החשיפה לאלרגנים ספציפי (מזונות, נוזלים, ובדים), וגורמים ספציפיים, כגון: שינוי טמפרטורה יכולה לגרום לסימפטומים. היסטוריה משפחתית של אסטמה או אלרגיות, כגון אקזמה, מופיעה כמחצית מכלל חולי אסטמה.

אסטמה מחולק לשתי קטגוריות

אסטמה חיצונית או אלרגית כאשר אדם בא במגע עם פריחת אלרגנים, קשקשים של בעלי חיים, מזונות, תרופות, וקרדית אבק הבית.
תסמינים אלה בתיווך IgE או אימונוגלובולינים מסוג E הוא נוגדן המיוצר ע"י התאים המצפים את דרכי הנשימה ודרכי העיכול. בחולי אסטמה, כאשר אלרגן נכנס דרך הנשימה, תגובת נוגדן האלרגן-IgE מתרחשת. דבר זה מוביל לתגובה האלרגית. כתוצאה מכך, תאי הפיטום יפרישו "חומר אנפילקסיס שחרור איטי" (SRS-A) ותרכובות דלקתיות אחרות. SRS-A עלול לגרום לשיתוק של צינורות הברונכים. מעל 10 עד 20% מכלל האוכלוסייה הבוגרת האסתמטית סובלת מקטגוריה זו של אסטמה.

אסטמה פנימית סוג זה של אסתמה מתרחשת אצל אנשים שלא זוהו עקב ההיסטוריה הרפואית או ע"י בדיקות הסובלים מאלרגיות. הסיבות המזרזות יכולות להיות, למשל, זיהומים, חומרים מגרים, וגורמים רגשיים.

הסטטוס אסטמה (Status asthma) מתארת ​​התקפה ממושכת ומסוכנת של אסתמה חמורה מאוד.

אסטמה סקירה ביולוגית

אסטמה בדרך כלל מייצרת שלושה שינויים פיזיים:
1. עוויתות סימפונות העלולות להתפתח עד לנקודה שבה חסימה ניכרת מתרחשת בדרכי הנשימה.
2. קירות סימפונות מגורים עשויים להיות מודלקים ולהתנפח, כך לגרום לצימצום מוגבר יותר של דרכי הנשימה.
3. בלוטות הריר של המטופל מייצרות ומפרישות ריר סמיך.

שינויים פיזיים אלו יכולים להוביל לחסימת הריאות והשאיפה היא קלה יותר מאשר הנשיפה. עבור רוב החולים, בתקופה הקצרה של זמן דרוש בעיות חילוף אוויר ונשימה כבדה יותר ויותר לפתח מקוזזת ע"י התאוששות קצרה וספונטנית כך הסימפטומים נעלמים בתוך מספר דקות.

אסטמה כנראה נוצרת עקב חוסר איזון בפונקציות היחסים של מערכת העצבים הסימפתטית הפאראסימפתטית ככל שהם מתייחסים אל הריאות. מערכת העצבים הסימפתטית היא מגורה ע"י שתי הפרשות חשובות בבלוטת יותרת הכליה, אפינפרין ונוראפינפרין. מערכת הכליה היא לעתים קרובות חסרה בחולי אסתמה. בדרך כלל, הורמונים אלה גורמים לרגיע בתגובת תא דלקתית ולהרפות את שרירים החלקים העותפים את הסימפונות. במקרה הנ"ל, מערכת העצבים הפאראסימפתטית, דרך העצב התועה, יש פעולה הפוכה. מערכת העצבים הפאראסימפתטית, לעתים קרובות פגועה בחולי אסטמה, ומגרה התכווצות הסימפונות ויצירה תגובה דלקתית, בכך מחמירה את המצב הנ"ל.

המלצות טיפוליות לאסתמה

מזונות מסוימים יכולים לעורר התקף אסתמה, במיוחד בקרב ילדים. חלב פרה, שמרים, גבינה, דגים, אגוזים, שוקולד, חיטה, ביצים, רכיכות, עגבניות, ומזונות אחרים ממשפחת הסולנים (למשל, חצילים, עגבניות ותפוחי אדמה) הם עבריינים פוטנציאליים. מזונות עשירים סליצילט יכולים להחמיר את המצב בכ-10 עד 20% מחולי אסטמה. אספירין, צבעי מאכל, ומונוסודיום גלוטמט (MSG) יכולים גם ליצור אפיזודה. המנעו ממזונות מעובדים ומלוחים ככל האפשר.

זרעי פשתן ושמני פשתה, וסלמון, עשירים בחומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3. אלה יכולים להיות חיוניים כטיפול מונע לטווח ארוך שימושיים להרפיית שרירי הסימפונות. בשר אדום יכול להיות השפעה הפוכה (כנראה עקב חומצה ארכידונית הפרודלקתית), מגרה התכווצות. לכן רצוי לאכול לא יותר מפעם או פעמיים בשבוע.

עבור ילדים ומבוגרים המטופלים באמצעות סטרואידים, ישנם שיקולים תזונתיים מיוחדים. בפרט, חולים אלה יצטרכו לאזן את רמת הסוכר בדמם, לשמור על רמות אשלגן שלהם כלפי מעלה, להפחית את צריכת המלח שלהם. לאכול ארוחות קטנות ולעיתים תכופות וחטיפי חלבון (שעועית, עוף, הודו) הנ"ל עשויים להיות מועילים. רוב הפירות, ירקות, ודגנים מלאים הם מזונות עתירי אשלגן, במיוחד אבוקדו, גזר (נלקח הטובה ביותר בצורה עוצמה גבוהה של מיץ גזר), ובננות. עשירים במינרלים עשויים להיות נחוצים, היות והסטרואידים גורמים לריקון הגוף במאגרי הסידן, מגנזיום, אבץ.

ויטמין-מינרל-חומצת אמינו בחולי אסטמה

רוב חולי אסטמה אינם מודעים למחקרים הרבים שפורסמו מראים כי תוספי ויטמינים עשויה לגרום לירידה בהיארעות והחומרה של התקפי אסתמה. מחקרים אלה מראים כי צריכת מגנזיום התזונתית ברמה הגבוהה יותר קשורה לשיפור בתפקוד הריאות, פחות צפצופים, ופחות התקפי אסטמה. לכן לדעתי לפחות כגי לחולי אסטמה לשקול נטילת תוספת של מגנזיום. ויסטמין C הוא גורם מרכזי בהתקפות אסתמה, ויטמין C מעורב בהרס הטבעי של היסטמין העודף. חולי אסטמה טוב יעשה כשיצרוך לפחות 600 מ"ג של N-acetylcysteine ​​(אנ-אציטילציסטאין) ביום, יחד עם ויטמין C, כדי לפרק את הריר שעלול להחמיר התקף אסטמה. ויטמין C לשחרור מושהה לעיתים גם לפני השינה, נראה כעשוי להפחית או למנוע התקפי אסטמה המתרחשים בסביבות 4 בבוקר. לפני פעילות גופנית נמרצת, ויטמיני B6 ו- B12, ביופלבונואידים עשויים גם להועיל.

נמצא כי אנשים אשר משתמשים באופן קבוע בתרופות המכילות תאופילין עשויים להיות בסיכון גבוה לפתח מחסור ויטמין B6. למעשה, מספר מחקרים תיעדו כי חולים הנוטלים תרופות תאופילין יש רמות נמוכות של ויטמין B6. כך, אנשים הנוטלים תאופילין אולי כדאי שישקלו לקחת תוספת של ויטמין B6.

מחקרים מדווחים בשיפור בחולי אסתמה שקבלו תוספת של ויטמין B12. ויטמין B12 יעיל בהפחתת השכיחות של התקפי אסטמה באנשים רגישים לסולפיטים.

נמצאה בחולי אסטמה רמות מגנזיום נמוכות באופן משמעותי בהשוואה לקבוצת ביקורת רגילה. נמצא ריכוזים נמוכים בתאים של מגנזיום בחולים אסתמטיים. מחקרים מדווחים כי מגנזיום בשאיפה מספק אפקט מגן קל עבור חולי אסתמה.

Eicosapentaenoic Acid (או בקיצור: EPA): מינון של 1,800mg ליום של EPA בחולי אסטמה שיפר את מצב הסימפטום, ציון טיפולי, ציון אסטמה, וזרימת השיא.

גלוטמין יכול להפחית תגובת הדלקת במעיים שמובילה חדירות מוגברת, עם פוטנציאל משופר עקב מעבר של אנטיגן במעיים. גלוטמין מסוגל לשפר שלמות מעיים בהגנה ושיקום הרירית של המעיים.


בנוסף C.O.P.D. המלצות, לקחת את הדברים הבאים:

ויטמין B6 היא מועיל במיוחד עבור חולי אסטמה, ככל הנראה עקב זרוז בתגובת מתווך neurohormonal ברקמות ריאה, ושימושים הפועלים כנגד הרעלת MSG.

חומצה פנטותנית החיונית לייצור הורמוני יותרת הכליה - לאפינפרין ונוראפינפרין. חומצה פנטותנית מחזקת את הרקמות סינוס ויש לו פעולה אנטיהיסטמינים.

ויטמין C מגרה תגובה היסטמין. כאשר בשימוש עם B-קומפלקס, הייצור המאוזן של אפינפרין ונוראפינפרין יפחית התכווצות סימפונות. ויטמין C מחזק את יותרת הכליה ולכן הוא חיוני, במיוחד אם השימוש בסטרואידים נמצא בשימוש ע"י המטופל.

חומצה פולית עובד עם חומצת האמינו טירוזין להפחתת את התכווצות הסימפונות באמצעות הפעלת נוראפינפרין ואפינפרין.

טירוזין (L-tyrosine) מעודד ייצור של אפינפרין ונוראפינפרין, ובכך עוזר למנוע התכווצות הסימפונות.

שמני פשתן מסייעים לעורר ייצור של פרוסטגלנדין E1, שמרחיב את הברונכים ומרגיע את התגובה הדלקתית. שמנים אלה עשויים גם לייצב את תא הפיטום.

חומצה הידרוכלורית ו / או אנזימי לבלב פנקראטין (pancreatin) עשויים לשמש בהתקפי אסטמה הקשורים לרגישות למזון. אלה מסייעים לפרק בצורה אופטימאלית את חלבוני המזון לחלוטין, ובכך לצמצם תגובות אלרגיות.

ביופלבונואידים הם אנטיהיסטמינים טבעיים

מתח הוא אחד מעובדת החיים, ולא מעשי לנסות לחסל את כל תופעות הלחץ, אך בעבור חולי אסתמה, המפתח לשיקום נשימה חופשית הוא בצימצום המתחים. סובלנות נפשית ורגשית בלחץ היומיומי יכולה להוות דרך של הימנעות מגירויים בעייתיים באמצעות תרגילי הפחתת לחץ, כולל מדיטציה וכו'...

סביר להניח כי שינוים בסביבת הבית מסיר חומרים מגרים כגון קשקשים של חיית מחמד, עשן טבק, עובש וכו מהסביבה של הילד. שינויים סביבתיים כאלה יכולים להועיל למבוגרים באותו האופן.

סובלנות לגירויי אסטמה יכולה להיות גם שיפור דראמטי על ידי שינוי בתזונה באמצעות הוצאתם של מזונות בעית החלפת מזונות מומלצים, עשבי תיבול, ותוספי תזונה. הצרכים של האסתמטי הם לתמוך בבלוטות יותרת הכליה, למזער את החשיפה אלרגנים וחשיפה לכימיקלים.

דיאטה וסגנון חיים באסטמה

לשתות הרבה מים באיכות גבוהה, מים נקיים ממתכות כבדות ועשירים במינרלים, מי השלגים (באלפיים) עשירים במינרלים.
הימנע תוספי מזון, צביעה וחומרים משמרים (אספרטיים, צבעים, מונוסודיום גלוטמט).
הימנעו מזונות ארוזים מראש ונארזו, במידת האפשר.
יש להפחית את צריכת מלח עודפת.
הימנעו מצריכת אלכוהול, משקאות קלים ושימוש כרוני של קפאין ומשקאות המכילים סוכר.
חומצה ארכידונית יכולה להוביל מתווכים דלקתיים (לאוקוטריאנים) ולהאיץ התקף אסתמטי; דיאטה צריכה להיות דלה בבשר, ביצים, רכיכות, שמנים צמחיים (אומגה 6). הפחת את כמות הפחמימות העודפות, במיוחד פחמימות מזוקקות (עשוי להגביר הפרשת אינסולין ויצירת תהליכים דלקתים).
כדאי לפעמים להתחיל דיאטה "טבעונית" של כל המוצרים מן החי, כולל מוצרי חלב.
לטפל בבעיות אלרגיה ואירועים חיסוני מפעילה פוטנציאליות.
ודא כי הבית הוא ללא בעיות עובש או טחב-רטיבות.
להגביל את השימוש בשטיחים, בכל הזדמנות אפשרית.
לנקוט צעדים כדי לטהר כל האוויר בבית.
השתמש מצעים וכריות לשטוף מצעים לעיתים קרובות.