אסטמה | קצרת | גנחת הסימפונות
מחלת האסטמה (או אסתמה) או בעברית "גנחת הסמפונות" ("קצרת"), הינה מחלה כרונית, חסימתית של מערכת הנשימה התחתונה.
במחלת האסטמה, ישנו גורם דלקתי הנוצר כתוצאה מהפרשת ריר מתאי מאסט (תאי פיטום), בעיקר הפרשת היסטמין. ההיסטמין הינו, גורם דלקתי המופרש במחלות אלרגיות שונות.
התהליך הדלקתי במחלת האסטמה, גורם להיצרות הסמפונות בדרכי הנשימה עקב התכווצות השרירים החלקים, עוטפים את הברונכים (סמפונות).
התקף אסטמה:
מבחינה קלינית הביטוי של התקף אסטמה, יכול להופיע בצפצופים, אקספיריום מאורך (יציאת אוויר איטית וארוכה), התכווצות שרירי הברונכים הגורמים ליציאת וכניסת אויר קשה ואיטית, הפרשות של ריר צמיגי (ריר זה מכיל רכיבים אלרגיים כגון: היסטמין) אשר מפריע לזרימת האוויר, לחצים בחזה, שיעול טורדני שיכול להחריף ולהצית את התקף האסטמה, נשימות שטחיות ומהירות.
טיפול טבעי לאסטמה:
ישנם טיפולים טבעיים רבים למחלת האסטמה, אך ישנו הצורך לטפל בחולי האסטמה באופן אישי בהתאם למאפייני המחלה, לגורמים, לתופעות האישיות של חולי האסטמה.
לתזונה נכונה המתאימה באופן אישי לחולי האסטמה, ישנה חשיבות מכרעת בטיפול המניעתי, היות והטיפול במחלת האסטמה צריך להיות מניעתי ולא אקוטי (חריף).
התזונה בחולי האסטמה, צריכה להכיל ביופלבונואידים שונים, אשר ימנעו מתאי מאסט להפריש את עודפי האיסטמין וכתוצאה מכך, להתכווצות שרירי הברונכים, הדבר המוביל להתקף אסטמה.
טיפול תרופתי לאסטמה:
ישנם מגוון תכשירים ותרופות המסייעות לחולי אסטמה לטפל במחלתם, אם כי הטיפול אינו פוטר את הבעיה לחלוטין, אך הוא מסייע לאיזון מסוים ולמניעת התקפים.
מרחיבי הסימפונות ואסטמה:
ישנם תרופות הניתנות בעת התקף אסטמה אקוטי ותפקידם להרחיב את הסימפונות ע"י גירוי רצפטורים (קולטנים), מסוג ביתא 2, כך התרופות מרפות את השרירים העודפים את מערכת הנשימה התחתונה ומשחררים את עוויתות במערכת הנשימה של חולי האסטמה.
דוגמאות לתרופות מהסוג הנ"ל: ונטולין (סמבוטבול), ברקלין.
תרופות נוספות הינן תרופות המונעות את התגובה הדלקתית במערכת הנשימה.
החל מתכשירים סטרואידיליים (סטרואידים) כגון: בודיקורט, בקוטייד. ותכשירים שאינם סטרואידים, כגון: סינגולאר ועוד… תרופות אלה, אשר מונעות את הפרשתן של גורמים אלרגניים שונים כגון: היסטמין וכו'.