אסתמה

אסתמה (המקור היווני לביטוי אסטמה הינו "מתנשף") הינה מחלה דלקתית כרונית של דרכי הנשימה. אסטמה מאופיינת בתסמינים משתנים וחוזרים, של חסימת זרימת אוויר בדרכי המשימה וסימפונות. תסמינים נפוצים הם: צפצופים, שיעול, לחץ בחזה וקוצר נשימה.

אסתמה משפיעה על אנשים בכל הגילים, אך היא בדרך כלל מתחילה בתקופת ילדות.

האסתמה נגרמת ע"י שילוב של מספר גורמים גנטיים וסביבתיים. האבחנה של מחלת האסתמה מתבססת לרוב על הסימפטומים, התגובה לטיפול לאורך זמן, וספירומטריה.

טיפול בתסמינים חריפים הינו בדרך כלל עם בטא 2 אגוניסט קצר טווח בשאיפה (כגון salbutamol = ונטולין) וסטרואידים דרך הפה. במקרים חמורים מאוד נותנים סטרואידים תוך ורידי, מגנזיום סולפט ואשפוז להשגחה.

אסתמה מאופיינת באפיזודות חוזרות ונשנות של צפצופים, קוצר נשימה, לחץ בחזה ושיעול. במהלך התאוששות מהתקף היא עשויה להופיע מוגלה אוהב בשל רמות גבוהות של תאי דם לבנים הנקראות אאוזינופילים. תסמינים הם בדרך כלל חזקים יותר בלילה ובשעות הבוקר המוקדמות או בתגובה לפעילות גופנית ו\או אוויר קר.
ניתן למנוע הסימפטומים ע"י הימנעות מפעילות גופנית מאומצת, ומצבים, כגון" חשיפה לאלרגנים, וע"י השימוש הפרופילקטי בשאיפת סטרואידים. בטא אגוניסטים ארוכי טווח (LABA) או אנטגוניסטים leukotriene (כגון: סינגולר) עשויים לשמש בנוסף לסטרואידים בשאיפה, אם תסמיני אסתמה יישארו בלתי מבוקר.

גורמים סביבתיים ואסתמה: ישנם גורמים סביבתיים רבים נקשרים עם ההתפתחות של מחלת האסתמה והחמרתה, לרבות: אלרגנים, זיהום אוויר, וכימיקלים סביבתיים אחרים, איכות אוויר נמוכה עישון במהלך הריון ולאחר לידה קשור בסיכון גבוה יותר לתסמינים דמויי אסתמה.

ההיסטוריה המשפחתית הינה גורם סיכון לאסתמה עם גנים רבים שמעורבים ושונים. רבים מהגנים הללו קשורים למערכת החיסונית או דלקת ויסות.